הפיגוע בכפר יובל
| חלק מהתבססות ארגוני טרור פלסטיניים בדרום לבנון (הסכסוך הישראלי-פלסטיני) | |
|---|---|
 | |
| האנדרטה לזכרם של יעקב מרדכי, שמחה מרדכי ונחמיה יוסף-חי במרכז כפר יובל | |
| תאריך | 15 ביוני 1975 |
| מקום | מושב כפר יובל, אצבע הגליל |
| קואורדינטות | 33°14′48″N 35°35′52″E / 33.2467°N 35.5979°E |
| סוג | פיגוע מיקוח |
| הרוגים | 3 אזרחים ישראלים |
| חטופים | 5 |
| פצועים | 3 |
| מבצע | ארגון חזית השחרור הערבית נטל אחריות |
| מספר מפגעים | 4 מחבלים פלסטינים |
|
(למפת אצבע הגליל רגילה)   כפר יובל | |
הפיגוע בכפר יובל היה פיגוע מיקוח שבוצע על ידי חזית השחרור הערבית ב-15 ביוני 1975 במושב כפר יובל שבאצבע הגליל, ובו נלקחו תושבי בית במושב כבני ערובה. בפיגוע נהרגה שמחה מרדכי, אחיה נחמיה (נמי) יוסף-חי ובעלה יעקב (פצ'נגה) מרדכי אשר עמד בראש הכוח שפרץ לשחרר את בני הערובה. ארבעת המחבלים נהרגו בידי הכוח הפורץ.
תיאור האירוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בליל ה-13 ביוני 1975[1], בליל שבין יום חמישי לשישי, חצתה את גדר הגבול מלבנון חוליית מחבלים מחזית השחרור הערבית. המחבלים חצו את הגדר באזור הר צפייה ליד מטולה מול כפר כילא, שהו בשטח ישראל במהלך יום שישי ושבת וחדרו לכפר יובל ביום ראשון עם שחר. כוחות צה"ל גילו את חציית הגדר זמן קצר לאחר מכן, אולם לא איתרו את המחבלים אשר הסתתרו במטעים הרבים שבאזור[2]. הודעה על החדירה הועברה בשבת בשעה 04:00 לפלוגה מסייעת של גדוד 51 של חטיבת גולני שהייתה ברמת הגולן באימונים. הפלוגה יצאה מהשטח והגיעה בשעה 05:30 לחפ"ק שהוקם סמוך למטולה. כל שעות הבוקר ביצעה הפלוגה סריקות במורדות המזרחיים של הר נוטר (בין מטולה למשגב עם). הסריקות הסתיימו בשעה 14:30. באותה שעה יצא מפקד הכוח סגן משה (מושקו) רום, לסיור הכנה לקראת השכבת שלושה מארבים באזור שבין כפר יובל לתל-הגידם (מערבית לכפר יובל). המארבים הושכבו בשעה 21:00. מארב אחד שכב במרחק של כ-300 מטרים מהשער הישן של המושב. במקביל פוזרו חיילי נח"ל 908 ביישובים באזור כתגבורת לאבטחה, 10 חיילים בכל יישוב. תיאום הקשר בין הפיקוד של הפלוגה של גולני ליחידות הנח"ל היה חלקי. חוליית המחבלים אשר התמקמה במטעי התפוחים של המושב, לא התגלתה על ידי המארבים ולא על ידי כוחות האבטחה המתוגברים.
ביום ראשון, 15 ביוני, בשעה 04:45, חדרו המחבלים לכפר יובל והראשון שנתקל בהם היה רחמים יעקבי, כבן 25, אשר פתח באש לעברם, בתחילה דרך החלון הצפוני של דירתו, ולאחר שהמחבלים התחמקו מהיריות המשיך לירות בהם מהמרפסת הדרומית ופצע אחד מהם. בדרכם הם נתקלו בשומר הכפר, יהודה חיימי, אשר גם הוא פתח לעברם באש ונפצע באורח קל מהירי לעברו[3][4][5].
המחבלים פרצו לביתו של יצחק יוסף-חי. באותה תקופה התגוררו עם יצחק יוסף-חי שמחה מרדכי, בתו של יצחק, בעלה יעקב (פצ'נגה) מרדכי ובנם התינוק אסף. בבוקר הפיגוע שהו בדירה גם אַחֶיהָ של שמחה, אברהם (אבי) ונחמיה (נמי), שניהם חיילים בחופשה. במהלך הפריצה לדירה, שברו המחבלים את דלת הכניסה לחדר הביטחון, הרגו את נמי אשר ניסה לחסום את דלת הביטחון[6], ופצעו את אבי (ברגל ובמותן) ואת האבא, יצחק יוסף-חי[7]. הפצועים יחד עם שמחה ובנה אסף הוחזקו כבני ערובה. בצלאל, אחיו של יעקב, אשר התגורר בשכנות, שמע את היריות והבין שהגיעו מאזור הבית של יצחק יוסף-חי, הוא התקרב לבית וניסה ליצור קשר עם יעקב, מתוך הנחה שהוא בבית. הוא לא ידע שיעקב יצא לעבודה. המחבלים התחילו לירות בחוץ לכל עבר ומהירי נפצעו בצלאל[6] וסמ"פ המסייעת משה (מושקו) רום. כוח המארבים בפיקוד גיל אונגר יחד עם סמ"פ המסייעת משה (מושקו) רום ורב"ש המושב נחמיה תפארת[8][דרוש מקור] החל בסריקת בתי המושב. בשעה 05:40 הוקם חמ"ל מאולתר בסמוך והוחל בתכנון הפריצה לבית.
אור ליום ראשון, ב-4:30 לפנות בוקר, יצא יעקב, ברכבו אל התחנה המרכזית בקריית-שמונה כדי להסיע את האוטובוס הראשון בקו קריית-שמונה-חיפה. בהגיעו אל התחנה, שמע הדי התפוצצויות מכיוון דרום-מזרח. הוא סובב את רכבו וחזר לכפר יובל. בשערי המושב נתקל בכוח הכיתור של צה"ל והבין שהמחבלים פרצו לבית חָמִיו, שם נמצאו גם שמחה אשתו ובנו אסף בן התשעה חודשים[9][10][11]. יעקב הגיע לחמ"ל וביקש מהמח"ט יוסי קולר, שיצרפו אותו לכוח הפורץ אך נענה בשלילה. בשעה 07:15 הגיע למקום רפאל איתן, אלוף פיקוד הצפון, ואישר ליעקב, שבשירותו הצבאי היה לוחם בסיירת גולני, להצטרף לכוח הפורץ שהיה מורכב מחיילי הפלוגה המסייעת של גדוד 51. יעקב תיאר בפירוט למפקדי הכוח את מבנה הבית[5].
החל משא ומתן עם המחבלים בעזרתו של תושב המקום רחמים כהן, שהתנדב למשימה בהיותו דובר ערבית. בהמשך הוחלף על ידי חייל המסייעת בשם ליאון גרגו יליד לבנון שדיבר ערבית וניסה להרגיע את המחבלים. המחבלים הציגו כרוז ובו דרישותיהם לשחרר מחבלים העצורים בבתי הכלא בישראל ובהם הארכיבישוף הילריון קפוצ'י[5] והטרוריסט היפני קוזו אוקמוטו (מארגון הצבא האדום היפני).
הפריצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]התוכנית הייתה לפרוץ את דלת הכניסה תוך ירי של כוח רתק עם מקלעים. מנעול הדלת היה מרוסק ופתוח, מהשלב בו חדרו המחבלים לבית. מפקדי הכוח לא ידעו שעל הדלת מושענים מבפנים חפצים כבדים כמו מכונת כביסה וטלוויזיה למניעת פתיחתה. נקבעו ארבע חוליות לפריצה, חוליה לכל חדר. התכנון בוצע על ידי מושקו רום המ"פ בפועל, בעזרת הקצינים אבישי ורבר מפקד מחלקת התול"ר, וגיל אונגר מפקד מחלקת המרגמות. הוא אושר על ידי שמיל גולן הסמח"ט, יוסי קולר המח"ט ואלוף הפיקוד.
הפתיחה באש הייתה בסביבות השעה 7:30[5]. הרהיטים שהמחבלים הצמידו לדלת עיכבו את הפריצה, המחבלים ירו לעבר הדלת וזרקו לכיוונה רימון. יעקב פרץ את הדלת, הצליח להרוג שניים מהמחבלים ונורה בראשו. כוח הפריצה חיסל את שני המחבלים הנותרים[4].
תוצאות האירוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחילופי האש נהרגו נחמיה יוסף-חי וגיסו, יעקב מרדכי ("פצ'נגה"). אביו של נחמיה, יצחק יוסף-חי ובנו אברהם יוסף-חי, נפצעו. שמחה, אשתו של יעקב מרדכי ואחותו של נחמיה יוסף חי נפצעה אף היא ונפטרה למחרת בבית החולים, אולי בגלל השגחה רפואית לא מתאימה[12][13]. בנה התינוק, אסף, נפצע מרסיסי רימון[14][15]. ליעקב מרדכי הוענק לאחר מותו עיטור העוז על אומץ הלב והתעוזה שגילה[16]. שמחה, בעלה יעקב ואחיה נחמיה נקברו בהלוויה משותפת בבית העלמין שבכפר יובל[17]. את ממשלת ישראל ייצג בהלוויה השר חיים בר-לב.
בתגובה לאירוע תקף חיל האוויר הישראלי מטרות בלבנון, התקיפה הייתה מלווה גם בהפגזות ארטילריה אשר כוונו לעבר ריכוזי המחבלים בקדמת הפתחלנד בכפר שובא שבהר דב, אשר משם יצאה חוליית המחבלים[18][19]. הותקפו גם כפר חמאם (אנ'), וראשיא אל-פוח'אר. על פי הדיווח של דובר אש"ף בדמשק אבו מייזר, כתוצאה מתקיפת צה"ל אישה אחת נהרגה ושלושה אנשים נפצעו קל[20].
מבצעי הפיגוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]חוליית המחבלים השתייכה לחזית השחרור הערבית בראשותו של עַבְּד אל-וַהַּאבּ אל-כַּיַּאלִי (ער') שהיה גם חבר הוועד הפועל של אש"ף[21]. הארגון כפוף ישירות למפלגת הבעת' בעיראק. ארבעת המחבלים שהשתתפו בהתקפה היו כל אחד ממוצא שונה: פלסטיני, טורקי, עיראקי ומרוקאי[20]. עבד אל-והאב אל-כיאלי חוסל בלבנון ב-1981, לא ידוע האם חוסל על ידי ישראל או על ידי מיליציה לבנונית[22]. חזית השחרור הערבית פעלה תוך שילוב לוחמים זרים בארגון ותוך ובשיתוף פעולה עם אנשי ארגון הטרור הצבא האדום היפני[23].
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנדרטה לזכרם של יעקב מרדכי, שמחה מרדכי ונחמיה יוסף-חי הוקמה במרכז היישוב. במרכז האנדרטה פסל אבן, על בסיס בטון, המתאר בני משפחה חבוקים וכרוכים זה בזה, והקרוי "משפחה מלוכדת". האנדרטה כוללת חומת אבנים מתעגלת ולמרגלות הקצה השמאלי שלה, הנקטע בחדות, מונח לוח שיש ועליו שמות הנופלים. האנדרטה עוצבה ובוצעה בידי הפסלת רבקה קרן ממושב קדרון.
אנדרטה נוספת לזכרם של יעקב ושמחה הקים דוד מרדכי, אחיו של יעקב מצפון לשמורת תל דן, בשביל הכניסה למשק שי, הקרוי אף הוא על שמם: שמחה-יעקב. האנדרטה הוקמה בשנת 2014 בסיועו של גלעד דיאמנט.
יעקב מרדכי מונצח גם במרכז המורשת וההנצחה של סיירת גולני במחנה שרגא ובפינת הנצחה שהוקמה בבית הספר החקלאי נהלל.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יעקב ארז ומאיר הראובני, כוח צה"ל השתלט על בית בכפר יובל שלתוכו חדדה חוליית מחבלים הבוקר, מעריב, 15 ביוני 1975
- מאיר הראובני, לוויית 2 חללי כפר יובל היום אחה"צ - בטקס צבאי, מעריב, 16 ביוני 1975
- יעקב ארז, יומלץ להעניק עיטור ליעקב מרדכי ז"ל, מעריב, 16 ביוני 1975
- אהוד יערי, ארבעת התוקפים: פלשתיני, תורכי, עיראקי ומארוקאי, דבר, 16 ביוני 1975
40 שנה לחדירת המחבלים לכפר יובל, סרטון באתר יוטיוב, כתבה ב"מבט" עם יעקב אילון, מתוך ערוץ יוטיוב של רשות השידור- אנדרטה לזכר קורבנות הפיגוע בכפר יובל, באתר "ארץ זוכרת יושביה"
- מפגש מחזורי סיירת גולני 1967 - האחים מרדכי ומירי מספרים על פצ'נגה, סרטון באתר יוטיוב, 19 באוקטובר 2017
בגליל, בכפר יובל, 1976 - באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים- הלוויתם של שמחה יעקב ונחמיה - קורבנות הפיגוע בכפר יובל, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ כתיבה ועריכה: מירב הלפרין, טורפי הלילה - סיפורה של סיירת גולני, ישראל: ידיעות אחרונות - ספרי חמד, 2018, עמ' 101, מסת"ב 978-965-564-596-5
- ^ חיים גורי (תחת שם העט חגור), האש והיסמין, דבר, 20 ביוני 1975, עמ' 2
- ^ דוד שליו, תושבי כפר יובל השתתפו בהסתערות על המחבלים, דבר, 16 ביוני 1965, עמ' 1
- ^ 1 2 דוד שליו, תושבי כפר יובל השתתפו בהסתערות על המחבלים - חלק שני, דבר, 16 ביוני 1965, עמ' 2
- ^ 1 2 3 4 מאיר הראובני, כוח צה"ל פרץ לחדרים בהם הסתתרו המחבלים - ותוך דקות ספורות חיסל אותם, מעריב, 16 ביוני 1976, עמ' 13
- ^ 1 2 שמחה מרדכי איננה יודעת כי בעלה יעקב נהרג, מעריב, 16 ביוני 1975, עמ' 3
- ^ דוד זוהר, אברהם חי שעבר שלוש שעות חרדה: "שכבנו בתוך שלולית דם ענקית", מעריב, 16 ביוני 1975
- ^ תחקיר האירוע של ותיקי פלוגה מסייעת מגדוד 51, גולני, נובמבר 2015
- ^ יעקב ארז, הקרב האחרון של "מלך הלבנון", מעריב, 16 ביוני 1975, עמ' 13
- ^ אהרון דולב, אנשים של ברזל ותיקרות של רשת, מעריב (מוסף ימים ולילות), 20 ביוני 1975, עמ' 5-3
- ^ אהרון דולב, אנשים של ברזל ותיקרות של רשת (המשך), מעריב (מוסף ימים ולילות), 20 ביוני 1975, עמ' 53-52
- ^ יהודה גורן, האם היתה השגחה מתאימה על שמחה מרדכי במח' הכירורגית, מעריב, 22 ביוני 1975, עמ' 12
- ^ שמחה מרדכי, באתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה של הביטוח הלאומי.
- ^ יהודה גורן, שיפור במצב פצועי כפר יובל, מעריב, 17 ביוני 1975, עמ' 1
- ^ יהודה גורן, שיפור במצב אסף מרדכי מפצועי כפר יובל, מעריב, 18 ביוני 1975, עמ' 4
- ^ עיטור העוז שהוענק לסמ"ר יעקב (פצ'נגה) מרדכי, באתר "בעוז רוחם" של צה"ל;
סמ"ר יעקב (פצ'נגה) מרדכי, באתר הגבורה - ^ מאיר הראובני, קבר אחים נכרה לחללי משפחת מרדכי, מעריב, 17 ביוני 1975, עמ' 3
- ^ התקפת הטרור בכפר יובל, דבר, 16 ביוני 1975, עמ' 7 (מידע בקטלוג רמב"י)
- ^ כוננות הוכרזה בקרב המחבלים לאחד התקפת חיל האוויר בלבנון (המשך), מעריב, 16 ביוני 1975, עמ' 2
- ^ 1 2 אהוד יערי, ארבעת התוקפים: פלסטיני, תורכי , עיראקי ומרוקאי, דבר, 16 ביוני 1975, עמ' 1
- ^ חיים גורי (תחת שם העט ח-גי), האש והמילים, דבר, 17 ביוני 1975, עמ' 2
- ^ Abd al-Wahhab al-Kayyali (באנגלית)
- ^ כוננות הוכרזה בקרב המחבלים לאחד התקפת חיל האוויר בלבנון - ארבעת המחבלים שנהרגו בכפר יובל הם תורכי, עיראקי, מרוקני ופלשתיני, מעריב, 16 ביוני 1975, עמ' 1